דפנה ומוטי פנו אלי בהיסוס כי הם חשבו שהם לא הטיפוסים שלוקחים מעצבת פנים. משהו בכימיה היה כל כך מוצלח מהרגע הראשון שהם אימצו אותי, גם כמעצבת (:
בפעם הראשונה שנפגשתי עם הדירה היא היתה סקיצה ב PDF שהתעוררה לחיים אצלי במחשב. לשתי אותה, שחקתי איתה, הזזתי קצת לכאן וקצת לשם – עד שכולנו היינו מבסוטים. החלק הכי מרגש היה כשהנגרות שתכננתי לפרטי פרטים הותקנה, הרהיטים שהזמנו הגיעו והחפצים האישיים מצאו את מקומם – אז המקום הזר הפך מדירה לבית.
דפנה כתבה לי הודעה שהם מקבלים מחמאות מכל מי שנכנס אליהם ובשלב מסוים היא אמרה למישהו "אתה יודע, אם יצא כל כך יפה – גם אנחנו עשינו משהו טוב". דפנה צודקת.