באפריל 2018 נחתמת במוזיאון העיצוב בחולון התערוכה ג'-טם רונית אלקבץ, שהציעה למי שביקר בה מפגש אינטימי עם עולמה היצירתי והמרגש של רונית דרך בגדיה, תכשיטיה, רהיטיה ושאר חפצים מעולמה.
מתוך דבריה של אוצרת התערוכה, יערה קידר:
"רונית אלקבץ הייתה גיבורת תרבות מעוררת השראה, שעסקה בכתיבה, בבימוי ובמשחק, ויצרה דמויות שנחרטו בנוף התרבותי בישראל ומחוצה לה. במהלך המחקר על התערוכה ועל העשייה של אלקבץ, למדתי שמעבר להיותה יוצרת מוערכת בעולם הקולנוע, היא נחשבה בעיני רבים ל"אייקון אופנה" והיוותה מקור השראה למעצבים שונים".
מה זאת השראה לעיצוב? איך ניקח מקור השראה ונהפוך אותו לעיצוב ממשי בבית שלנו? ומה ההבדל בין השראה להעתקה?
מכירים את פינטרסט? אתר ובו אוסף עצום של תמונות שאנשים העלו מרחבי הרשת. כמות התמונות של עיצוב פנים מהודק ומופתי שאפשר למצוא בחיפוש בפינטרסט היא אינסופית. וכמה קל לקבל משם רעיון טוב ולממש אותו בבית. זה בעצם תיאור של תהליך העתקה.
מי שיש לו נפש של אומן מחפש את הפתרון בדמיון ולא ניגש למציאת פתרון זריז במקורות קיימים. אם אנחנו רואים פתרון מושלם וסגור אצל מישהו אחר יש סיכוי טוב שזה יחסום לנו הסיכוי ליצירתיות.
השראה היא גירוי לעשייה יצירתית, זה המקרה שבו אנחנו לוקחים בהשאלה תחושה, מחשבה, הגיג, מראה, ריח או כל אירוע חושי או רגשי אחר וממנפים אותו ליצירת משהו פיזי שנבע מאותה תחושה.
ההיקש משמש תל אביבית צהובה לשמלה צהובה הוא די טיבעי. יש מקרים שבהם אם היוצר לא יספר מה היה מקור ההשראה שלו אז לא נוכל לדעת. בזמן הכתיבה על השמש כגרם שמימי מעורר השראה, נזכרתי בנסיכה ליאה מ"מלחמת הכוכבים", ליאה בעלת שיער שחור מבריק היתה מסורקת בקפידה, שיערה קלוע בשני שבלולים מימין ומשמאל לראשה. התסרוקת של ליאה שימשה השראה לאדריכלית זאהה חדיד (1951-2016) שהייתה ידועה בסגנון העיצוב העתידני שלה לעיצוב שולחן קפה. השולחן שחור, מבריק ונותן תחושת חלל כמצופה ממלחמת הכוכבים כמקור השראה.
כדי לצאת מהשראה ולסיים בעיצוב צריך לענות על השאלה הבאה – מה ההשראה גורמת לי להרגיש? למה היא גורמת לי להרגיש ככה?, מה ההשראה מעוררת בי? רכות? שמחה? כעס? אחרי שענינו על השאלות אפשר לתרגם את התחושה למאפיינים גיאומטריים, לחומרים, צבעים וטקסטורות שיקבלו מימד פיזי. ככל שהמחקר שלנו יהיה יותר עמוק נדע להגדיר בצורה יותר טובה איך נרצה לראות את התוצר הסופי. בעיצוב פנים התהליך ארוך ומורכב, כדי לקבל תוצאה מדויקת צריך לשמור בקפדנות על מסקנות המחקר לאורך התהליך, כי קל להתפזר בעולם מלא יופי מפתה.
אין מחלוקת על האמירה שרונית אלקבץ היא אישיות מעוררת השראה, מוזה. וגם אני לא יצאתי אדישה מהתערוכה המרשימה, וצללתי לתהייה על הגורמים שהצליחו לעורר אצלי תחושות עמוקות. לכאורה כנגד כל הסיכויים רונית אלקבץ הפכה לגיבורת תרבות, מילדות בבאר שבע להורים יוצאי עדות המזרח, כל הדרך אל השטיח האדום בפסטיבלי קולנוע נחשקים. אשה חזקה, פמיניסטית, עם אג'נדה על מעמד האשה במשפחה בעולם הגברי.
לרונית היה סטייל על זמני. ראיתי נשים יפות ממנה ועדיין – מכל תמונה שלה ניבטו עצמה ובטחון. במבטה היה עומק נוגע ללב, היא היתה גבוה, שחורת שיער, שידרה עממיות ונגישות לצד הישגיות ואמביציה. נכבשתי.
לא התבקשתי לעצב בית בהשראת רונית אלקבץ, אבל לו הייתי צריכה לגשת לפרוייקט כזה הקווים המנחים היו לשלב הרבה טקסטיל, קטיפה, תחרה ומשי, רהיטי וינטאג', מקום כבוד לספרות ואומנות, צבעוניות עמוקה, כניסת אור שתאפשר לגדל צמחיה לתחושה של צמיחה והתפתחות בבית. הייתי שמחה לאתגר כזה – ואני מקווה שהרעיון לעצב בהשראת גיבור תרבות עוד יהדהד.